טו בשבט הגיע
בעבר הרחוק יותר לפני שהגיע הקדמה של 50 השנים האחרונות בתחום משתלות הגידול בארץ ובעולם, הזמן האידיאלי להעביר צמחים גדולים כמו עצים ושיחים ממקום למקום היה בשיא החורף, בשיא עונת הקור כשהם היו במצב נשיר ורדום לגמרי.
היו עוקרים ממקום אחד עץ עם השורשים ונוטעים במקום אחר. עם התחממות מזג האוויר והכניסה לאביב לבלבו העצים במקומם החדש.
עצים או שיחים אלו נקראים "חשופי שורש" פשוט כי הועברו ממקום למקום כששורשיהם חשופים.
היום כשניתן לגדל ולשתול כל דבר במיכלים (עציצים) נמוגה הנחיצות של העתקת עצים ממקום למקום כשהם רדומים, פשוט כי ניתן לגדלם במיכלי גדולים ולהעתיקם בכל ימות השנה ממקום למקום.
מה בכל זאת עדיין שותלים היום כ"חשופי שורש?
ורדים למיניהם במגוון עצום ומרשים של צבעים וריחות. עצי פרי נשירים כדוגמת רימון, שקדיה, שזיף תפוח ועוד.
הסיבות שעדיין עושים זאת הן:
- שמירה והנאה מהמסורת הקדומה ומעשה לציון החג.
- מחירי חשופי שורש זולים יותר וקטנים יותר.
- הנאה משתילה ייחודית לעונה מסוימת.
היום נהוג וניתן לשתול כמעט הכול כל ימות השנה , בטח באקלים היחסית מתון שבישראל.
מקובל היום לשתול יותר צמחים מאזורינו, צמחיה ארץ ישראל. זה נכון לעכשיו גם טרנד עיצובי, גם חסכן במיים יותר, וגם מתאים יותר לנוף המקומי.
טו בשבט שמח!
אמיר.
|
